גוגל עדכנה את ההנחיות לתוכן שנכתב עם AI: מה השתנה ב-1 באוקטובר

מה כתוב במדריך המעודכן

• AI ככלי עזר. לפי גוגל, AI יכול לעזור במחקר על נושא ובבניית מבנה לתוכן מקורי.
• הסיכון: עמודים בכמויות. יצירת הרבה עמודים עם כלי AI בלי ערך מוסף למשתמשים עלולה להפר את מדיניות הספאם של גוגל בנושא ייצור תוכן בכמויות (scaled content abuse).
• הפניה להנחיות המדרגים. המדריך מפנה לסעיף 4.6.5 (ייצור תוכן בכמויות) ולסעיף 4.6.6 (תוכן מרכזי שנעשה עם מעט מאמץ, מעט מקוריות ומעט ערך מוסף). גוגל מזכירה שההנחיות האלה אינן מדריך דירוג, ושהציונים של המדרגים לא משפיעים ישירות על הדירוג.
• בדיקת עובדות לפני פרסום. מודלים חוזים רצף מילים סביר ולא שולפים עובדות, ולכן גוגל ממליצה לבדוק ידנית את כל התוכן, כולל המטא: כותרות, תיאורי מטא, נתונים מובנים וטקסט חלופי לתמונות.
• שקיפות. גוגל מעודדת להסביר לקוראים איך התוכן נוצר, כשזה מתאים לקהל.
• לחנויות אונליין. לפי כללי Merchant Center, תמונות שנוצרו ב-AI צריכות לשאת מטא-דאטה מסוג IPTC DigitalSourceType עם הערך TrainedAlgorithmicMedia, ונתוני מוצר שנוצרו ב-AI (כותרות ותיאורים) צריכים להיות מסומנים בנפרד.

מה זה אומר בפועל

זה לא איסור על AI. אנחנו בעצמנו עובדים עם AI בכל שלב, וזו הסיבה שאנחנו יכולים לעשות יותר עבודה בכל חודש. ההבדל הוא באיך: ה-AI עושה את העבודה הכבדה, ובן אדם עם ניסיון מכוון, בודק עובדות, מוסיף ידע מהשטח ומאשר לפני שמשהו עולה לאתר. גוגל מתגמלת תוכן שאי אפשר היה לכתוב בלי מישהו שמבין בתחום: נתונים מקוריים, דוגמאות מניסיון ותשובות מדויקות.

מה לבדוק באתר שלכם

1. עמודים שנוצרו בכמויות. עמודי ערים, עמודי שירות כמעט זהים, או מאמרים שנכתבו בלי בדיקה. מה מהם באמת מוסיף ערך?
2. עובדות ומספרים. כל מחיר, תאריך, חוק או נתון שה-AI כתב צריך מקור או בדיקה.
3. המטא. כותרות, תיאורים ונתונים מובנים שנוצרו אוטומטית, גם הם בתוך הבדיקה.
4. פיד המוצרים. אם כותרות, תיאורים או תמונות בחנות נוצרו ב-AI, ודאו שהם מסומנים לפי כללי Merchant Center.

מה אנחנו רואים בשטח: הסימנים של תוכן AI בעברית שלא עבר יד אנושית

אנחנו עובדים עם AI בכל שלב, ולכן מכירים היטב את הסימנים של טקסט בעברית שנוצר ב-AI ועלה לאתר בלי עריכה. אלה הדברים שאנחנו מתקנים הכי הרבה, ושמדרגי האיכות של גוגל, ובעיקר הלקוחות שלכם, מזהים מיד:

• חוסר התאמה במין ובמספר. "הלקוחה שלנו קיבל", "המוצרים הזה". בעברית זה בולט בכל שורה.
• תרגום מילולי מאנגלית. "בסופו של יום", "לקחת את העסק לשלב הבא", "פתרונות מותאמים אישית" בכל פסקה שנייה.
• סימטריה מלאכותית. כל סעיף באותו אורך, כל כותרת באותו מבנה, ואף דוגמה קונקרטית אחת.
• עובדות "בערך". מחירים, תאריכים, תקרות וסעיפי חוק שנראים נכון ואינם. בתחומים כמו מס, משפט ובריאות זה הסיכון הגדול ביותר, וגם הסיבה שעמודים כאלה לא מצוטטים ב-AI.
• עמודי ערים. "קידום אתרים בנתניה", "קידום אתרים בחדרה", אותו טקסט עם שם עיר אחר. זה בדיוק מה שסעיף 4.6.5 מתאר.

איך זה נראה אצלנו: כל טקסט עובר עריכה אנושית לפני שהוא עולה, ובתחומים מקצועיים גם הלקוח עצמו מאשר. רואה חשבון שאנחנו מקדמים, למשל, מקבל כל מאמר חדש לבדיקה במעקב שינויים, והתיקונים שלו (סעיף חוק מדויק, תקרה מעודכנת, הסתייגות שרק מי שעוסק בתחום מכיר) הם מה שהופך טיוטה טובה לעמוד שגוגל מצטט.

מקורות

• Google Search Central: Using generative AI content (עודכן 1.10.2026)
• Google Search Central: Documentation updates
• Google Search Central: Spam policies

→ חזרה לבלוג